בלעדייך

את ריח גופך המוכר עד כאב

את קולך כשהיה עוד מתוק ואוהב

את דמותך שלא משה מתוך אישוניי

השארת כשעזבת וחלפת על פניי

בין קירות שספגו כל מילה בדממה

בין קפלי המיטה הסתורה, החמה

בתוך האלבום, בשידה, בארון

נותרו מאיתנו פיסות זיכרון

אני כאן בלעדייך, ולא מסתגל

מצליח לנשום רק מכוח הרגל

הדמעות בגרון עצורות וחונקות

רק שמך על שפתיי גורם לי לבכות

משוטט ברחובות חסר מטרה

מטביע יגון בטיפה המרה

מחכה נואשות שאולי תתחרטי

ותשובי להיות האישה שאתי

ביום שהלכת לקחת את נפשי

הסבל הזה הוא לא אנושי

כבה החיוך, אין עוד אור בעיניי

מיום שעזבת וחלפת על פניי

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים

 אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.