ולא חשוב מה קורה, אתה כאן על ידי
גומאים במשותף את מרחק השנים
לא נוטש כשקשה, לא עוזב את ידי
ועושה לי בלב רגשות משונים
בין גלים של עצבות או של אושר צרוף
מיטלטלת אתך בספינה הקטנה
ולא מבינה איך בתוך הטירוף
מתגלה לי אותה אהבה איתנה
רגשנו עד דמע מול בטן תופחת
חווינו ביחד צירים של לידה
כשראית אותי לעתים מתייפחת
פענחת אותי כמו כתב של חידה
מול ילדים שבגרו כמו צוות מושלם
הפכנו לעוגן עשוי מפלדה
ידענו שלמול כל תלאות העולם
אושרם בשבילנו הוא סוג של פקודה
אהבה שכזאת, אין אח לה ורע
ועומקה אינסופי ומלא רבדים
כשהכעס גדול את הלב הוא קורע
אך כל תחליף יתגלה כמים רדודים
רק המשך לחייך, והושט לי ידיך
לעטוף בחיבוק כזה חם ומגונן
כי בעצם אין לי קיום בלעדיך
ויודעת, רק אתך אני רוצה להזדקן
© שיר
זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה