זקוק לך

אני צריך אותך היום

שתהיי לי עיר מקלט

מכל הרעש הגדול,

מכל הכאוס המוחלט

שתאספי אותי אלייך

תחבקי בסבלנות

ואת החום של כף ידך

שתלטף בעדינות

רק אצלך אני רוצה להניח את נפשי

להתמסר בלי דאגות, להרגיש כל כך חופשי  

כמו תינוק שמתכסה בחיק אמו הרחומה

ובמילות אהבתה מיד מוצא לו נחמה

ואיך רק את יודעת

לשים לי יוד על כל שריטה

בחמלתך נשכח הכול

מכאביי את מפשיטה

קרבי אותי היום

אני אבוד כאן בלעדייך

ברוך הזה שלך

אני כחומר בידייך

  

רק אצלך אני רוצה להניח את נפשי

להתמסר בלי דאגות, להרגיש כל כך חופשי  

כמו תינוק שמתכסה בחיק אמו הרחומה

ובמילות אהבתה מיד מוצא לו נחמה

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

שיר כאב ליום השואה

והמאכלת מוסיפה לחוג מעל הראשים
כמחשבת, נפשו של מי תיקח הפעם
ואין עוד אדם
אשר טעם הדם
לא בא אל פיו
ומכאיב 

ואתה היושב במרומים, הן תדע
אך תשאיר את סיבת קיומנו, חידה
אז סלח נא אלוה,
ואל ייחר אפך
אך מה טעם תמצא עוד בבני עמך?
ואין בנו מדריך
לטוב ולרע
איש באמונתו
ידבק או יגרע

ואתה עוד מוסיף לתת עונשים
וקשים
ואנו רק אנשים...


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

בטבע שלנו

בואי נשכח היום את ליל אמש
נתכסה בשמיכה הזהובה של השמש
נטבע בתוך טבע ירוק אינסופי
נתמזג זה בזו, גופך בגופי

בואי נברח מקופסת הבטון
ונחליף את הנוף בפרחי יקינטון
באדום כלנית, במרבד חרציות
ברחש מופלא של רוחות קיציות

נצא לרגע מעולם של תחליפים
בו פלאי היקום הופכים להיות שקופים
ובמקום הצבעים של המציאות המזויפת
נריח ונרגיש את העונה המתחלפת

בואי אתי אל החוף הפראי
מול גווני ארגמן של שקיעה עוד תראי
איך נושרים מעלינו קליפות וכעסים
איך קרחונים של שנים בן רגע נמסים

בואי נלמד מחדש את יופייה של הבריאה
מול שאון להקת חסידות ממריאה
ממפל מים צונן הנופל אל נהר
מקסמו של העמק מגובה ההר

נצא לרגע מעולם של תחליפים
בו פלאי היקום הופכים להיות שקופים
ובמקום הצבעים של המציאות המזויפת
נריח ונרגיש את העונה המתחלפת


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

שבר

וחשבת שהכול בחייך הולך כשורה

לא דמיינת שבינתיים קורה דבר נורא

שהשבר כבר קרוב, ומתקרב אל סף דלתך

שתיכף תתרסקי, עיוורת שכמותך

המשכת להתנהל בתוך ערפל של שגרה

לא ידעת שהכול בסדר, אבל רק לכאורה

שהנה השמיים כבר עומדים ליפול אתך

כשתפקחי את העיניים, לא יישאר מקום מבטח

סערה משתוללת, מתנפצת לעברך

אבל את בתוך בועה, מנותקת ושלווה

שלא יגעו לך בחלום שכבר רקום על עורך

שלא יפרמו לך את חוטי האהבה

סירבת לשמוע את הרעש שהלך והתקרב

מאיים על השקט שתיכף ייחרב

שקעת לך בחלקת אלוקים הקטנה

לא רצית להביט במציאות המשתנה

האמנת שאין סיבה אמתית לדאגה

רק נשכת את השפתיים לפעמים בהבלגה

וחשבת שעוד רגע כבר הכול מאחורייך

לא ראית את שר העצב שממתין בשערייך

סערה משתוללת, מתנפצת לעברך

אבל את בתוך בועה, מנותקת ושלווה

שלא יגעו לך בחלום שכבר רקום על עורך

שלא יפרמו לך את חוטי האהבה

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

שמשון

עירום, בלי אפוד ושריון להרגיע

באתי אלייך חשוף ופגיע

להתקרב עד הסוף, להקריב את כולי

להיות שלך בלי לפחד,

להרגיש שאת שלי

וזה מפחיד, אהובתי, להיות תלוי בך כל כך

כמו מכור ששכח איך להיות מפוכח

ואיך אוכל שוב לחזור לאחור, לעצמי

אם עכשיו זה נדמה

שאת כל עולמי?

ואם אני כשמשון, האם תהיי כמו דלילה?

אהבת נפש כזו - היא ברכה או קללה?

לבי כבר מזמן  נכנע, השתעבד

אבל כמה גדול הוא הפחד לאבד

מהופנט מקסמייך, מצחוקך המתגלגל

לנשיקות הסוחפות  אנ'לא מוכן להתרגל

רק רוצה שיימשך, שלעולם לא ייגמר

אם רק תסכימי, על אושרי

אני מוכן כאן להמר

מוכן להיות כשמשון, רק אל תהיי כמו דלילה

אהבת נפש כזו, אתן הכול בשבילה 

לבי כבר מזמן  נכנע, השתעבד

אבל כמה גדול הוא הפחד לאבד



© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.