יום חמישי, 16 בינואר 2014

שבר

וחשבת שהכול בחייך הולך כשורה
לא דמיינת שבינתיים קורה דבר נורא
שהשבר כבר קרוב, ומתקרב אל סף דלתך
שתיכף תתרסקי, עיוורת שכמותך

המשכת להתנהל בתוך ערפל של שגרה
לא ידעת שהכול בסדר, אבל רק לכאורה
שהנה השמיים כבר עומדים ליפול אתך
כשתפקחי את העיניים, לא יישאר מקום מבטח

סערה משתוללת, מתנפצת לעברך
אבל את בתוך בועה, מנותקת ושלווה
שלא יגעו לך בחלום שכבר רקום על עורך
שלא יפרמו לך את חוטי האהבה

סירבת לשמוע את הרעש שהלך והתקרב
מאיים על השקט שתיכף ייחרב
שקעת לך בחלקת אלוקים הקטנה
לא רצית להביט במציאות המשתנה

האמנת שאין סיבה אמתית לדאגה
רק נשכת את השפתיים לפעמים בהבלגה
וחשבת שעוד רגע כבר הכול מאחורייך
לא ראית את שר העצב שממתין בשערייך

סערה משתוללת, מתנפצת לעברך
אבל את בתוך בועה, מנותקת ושלווה
שלא יגעו לך בחלום שכבר רקום על עורך
שלא יפרמו לך את חוטי האהבה

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה