יום שבת, 14 בדצמבר 2013

ורציתי לכתוב (מבוסס על השיר "רגע פרטי" של ריטה)

ואני רק רציתי לכתוב
לגעת מקרוב
במילים הנכונות
להציף בבת אחת
את התחושות המוצפנות
לא לחשוב...

לפתוח לפעמים את הדלת הנעולה
ולחשוף בלי לפחד את העצבות המהולה
שבטוב...


ואני רק רציתי לכתוב
להקליד על לוח לב
בידיים רועדות
ולברור אחת אחת
את המילים המיועדות
לאהוב

עד אשר נכתבו בי הרגשות מעצמן
ופרטו על הנימים וסערו ביד אמן
אל החוף

והצורך ההוא הפרטי
הוא נובע מתוך נשמתי
עוד לוקח אותי
כמו אינו תחת שליטתי

ואני רק רציתי לכתוב
ולכתוב
ולכתוב

יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

על הקצה

כל החיים כלוליין על קצה חוט
בין חיי סערה לחיים של נוחות
משתדלת לשמור על שיווי המשקל
הקל הוא כבד, הכבד הוא לא קל... 


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

נעים בגיל ארבעים

"הו, טוב שהגעתם. עכשיו באים?"
כך נוזפים נעורים בבני ארבעים
"שכחתם אותנו – לא הבטתם אחור
שיבה כבר זרקה בבלונד או שחור
קצת כרס גדלה, התרחבו המותניים
וקמטים פה ושם התמקמו בינתיים
בלוריות השער כבר עמדו בשלכת
באמת האמנתם שהזמן עומד מלכת?"

ונוזפת זִקנה בבוגרי גיל שלושים
"באמת נדמה לכם שאתם כבר קשישים?
קצת שיבה בשער הבהילה אתכם כבר
שאתם מתרפקים בנוסטלגייה על זיכרונות העבר?
זהו גיל ארבעים – אתם רק ילדים
החיים עד עכשיו היו רק משחק מקדים..."

ורק ההווה מחייך בנימוס
לבוגרי ארבעים ממתיק סוד כמוס
ולוחש על האוזן: "זה הרגע שלכם
לצאת למסע הגדול של חייכם
סוף-סוף התמקמתם ואתם חשים ביטחון
לבחור רק במסלול שמרגיש הכי נכון   
זה הזמן להמריא, שבו לכם בנוחות
רק אל תשכחו חגורות בטיחות"


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.