יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

אחרי שהלכת

זה הלב שאיבד פתאום את הקצב
זו הנשמה שהתעטפה בשכבות רבות של עצב
זה הפה שלא זוכר כבר איך מחייכים
זה אתה שהלכת, ואיך ממשיכים? 

זו האבן שלוחצת לי חזק בחזה
זה הטעם המר של הרגע הזה
זו שמחת החיים שאבדה ואיננה
זה אתה שהיית חלק ממנה

ואיך אפשר להמשיך אם כיבו לי את האור מבפנים
אם מה שנשאר זו רק קליפה מרוקנת משמחה
לא יודעת איך לחיות את החיים המשתנים
ומה בכלל הטעם, בלי לחיות אותם אתך?

זה הדם שהפסיק לזרום בעורקים
זה השיר שמכאיב לי מבעד לסדקים
זו השפה המשותפת שכבר אין עם מי לחלוק
זה אתה שהפכת לזיכרון אחד רחוק

זה כמו קטר שאין לו יעד, ונמצא בסוף הדרך
זו התחושה שבלעדיך אין לי שום ערך
זה הבכי שעולה ופורץ בלי שליטה   
זו אני שנשארתי, ואיפה אתה?

ואיך אפשר להמשיך אם כיבו לי את האור מבפנים
אם מה שנשאר זו רק קליפה מרוקנת משמחה
לא יודעת איך לחיות את החיים המשתנים
ומה בכלל הטעם, בלי לחיות אותם אתך?




© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

יום שני, 11 בנובמבר 2013

אני סולחת (תרגיל כתיבת שיר על לחן קיים)

זה הזמן
דווקא כאן
תן לי בית
לא רחוק
בכי תינוק
כך נשברתי
אחרי שעזבת
פעם מזמן
על מה שעבר
אני סולחת


על ספסל
מעורסל
בן שנתיים
מה נותר
מה נשבר
מה ייגע עוד
אחרי שעזבת
פעם מזמן
בכל זאת על מה שעבר
אני סולחת

זה לא יהיה פשוט פתאום לפתוח 
בלי פחד את הלב שהתאבן
לתת בך אמון
אולי היא עוד תשוב לפרוח
האהבה, גם בלי להתכוון

עוד יגדל
הבן שלנו
גם אני
גם אתה
לא שכחנו
אחרי שעזבת
פעם מזמן
בכל זאת על מה שעבר
אני סולחת


הכול היה יכול להיות אחרת
אם לא היית ככה אז נוטש
אבל לא מאוחר
תראה היום אני חוזרת
האהבה תשוב להתחדש

זה הזמן
דווקא כאן
תן לי בית
לא רחוק
צחוק תינוק
כך נשבעתי
אחרי שעזבת
פעם מזמן
על מה שעבר
אני סולחת



© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

כל העולם במה

ורק לי הבמאי שכח להגיד
איך אני צריכה להמשיך את התפקיד
ונשארתי לבד, באמצע המחזה
והפחד לטעות עומד לי בחזה

צריך לאלתר, אין זמן להתכונן
המסך כבר הורם, הקהל מתבונן
ועוברות מערכה ראשונה ושנייה
ואין לי דרך לדעת מה כתוב בתוכנייה

כל כך הרבה תפקידים, מה ראשי, מה משני?
ומה תפקיד חיי, ומי זו אני?
וזו לא שאלה של להיות או לא להיות
זו השאלה הגדולה איך נמנעים מטעויות?

רגע אחד אני אמא, רגע אחר אני בת
ומנהלת קריירה, רק לא בשבת
אחות, חברה, בת זוג, בת אדם
אינספור דיאלוגים זורמים לי בדם

כל כך הרבה תפקידים, מה ראשי, מה משני?
ומה תפקיד חיי, ומי זו אני?


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

זוגיות

איך אני נראית? אני שואלת
אתה עונה לי "יופי", כמו תמיד
אבל עיניך הכבויות הן מספרות לי
את כל מה שאתה כבר לא תגיד

וכשנצא למועדון עם חברים
אני אראה את שתי עיניך זוהרות
כשמבטך יקלוט ברגע קל
את כל הטוב שיש באחרות 

בגיל שלנו מבינים דבר או שניים
על החיים, על מורכבות של יחסים
ולפעמים קצת נעלם לו הברק שבעיניים
אם מאבדים בדיוק את מה שמחפשים

עם השנים אנחנו כל כך התרגלנו
להסתכל על מה שיש, ולא לראות
ובשפה היבשה הזאת בינינו
לא נשאר מקום למחמאות

וכמה זה טיפשי, אתה מבין
לא להחזיק את מה שיש בכל הכוח
אל תאבד אותי בשביל להיזכר
בכל מה שהספקנו לשכוח

בגיל שלנו מבינים דבר או שניים
על החיים, על מורכבות של יחסים
ולפעמים קצת נעלם לו הברק שבעיניים
אם מאבדים בדיוק את מה שמחפשים


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.