זה הלב שאיבד פתאום את הקצב
זו הנשמה שהתעטפה בשכבות רבות של עצב
זה הפה שלא זוכר כבר איך מחייכים
זה אתה שהלכת, ואיך ממשיכים?
זו האבן שלוחצת לי חזק בחזה
זה הטעם המר של הרגע הזה
זו שמחת החיים שאבדה ואיננה
זה אתה שהיית חלק ממנה
ואיך אפשר להמשיך אם כיבו לי את האור מבפנים
אם מה שנשאר זו רק קליפה מרוקנת משמחה
לא יודעת איך לחיות את החיים המשתנים
ומה בכלל הטעם, בלי לחיות אותם אתך?
זה הדם שהפסיק לזרום בעורקים
זה השיר שמכאיב לי מבעד לסדקים
זו השפה המשותפת שכבר אין עם מי לחלוק
זה אתה שהפכת לזיכרון אחד רחוק
זה כמו קטר שאין לו יעד, ונמצא בסוף הדרך
זו התחושה שבלעדיך אין לי שום ערך
זה הבכי שעולה ופורץ בלי שליטה
זו אני שנשארתי, ואיפה אתה?
ואיך אפשר להמשיך אם כיבו לי את האור מבפנים
אם מה שנשאר זו רק קליפה מרוקנת משמחה
לא יודעת איך לחיות את החיים המשתנים
ומה
בכלל הטעם, בלי לחיות אותם אתך?© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה