יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

נעים בגיל ארבעים

"הו, טוב שהגעתם. עכשיו באים?"
כך נוזפים נעורים בבני ארבעים
"שכחתם אותנו – לא הבטתם אחור
שיבה כבר זרקה בבלונד או שחור
קצת כרס גדלה, התרחבו המותניים
וקמטים פה ושם התמקמו בינתיים
בלוריות השער כבר עמדו בשלכת
באמת האמנתם שהזמן עומד מלכת?"

ונוזפת זִקנה בבוגרי גיל שלושים
"באמת נדמה לכם שאתם כבר קשישים?
קצת שיבה בשער הבהילה אתכם כבר
שאתם מתרפקים בנוסטלגייה על זיכרונות העבר?
זהו גיל ארבעים – אתם רק ילדים
החיים עד עכשיו היו רק משחק מקדים..."

ורק ההווה מחייך בנימוס
לבוגרי ארבעים ממתיק סוד כמוס
ולוחש על האוזן: "זה הרגע שלכם
לצאת למסע הגדול של חייכם
סוף-סוף התמקמתם ואתם חשים ביטחון
לבחור רק במסלול שמרגיש הכי נכון   
זה הזמן להמריא, שבו לכם בנוחות
רק אל תשכחו חגורות בטיחות"


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

2 comments: