שיר כאב ליום השואה

והמאכלת מוסיפה לחוג מעל הראשים
כמחשבת, נפשו של מי תיקח הפעם
ואין עוד אדם
אשר טעם הדם
לא בא אל פיו
ומכאיב 

ואתה היושב במרומים, הן תדע
אך תשאיר את סיבת קיומנו, חידה
אז סלח נא אלוה,
ואל ייחר אפך
אך מה טעם תמצא עוד בבני עמך?
ואין בנו מדריך
לטוב ולרע
איש באמונתו
ידבק או יגרע

ואתה עוד מוסיף לתת עונשים
וקשים
ואנו רק אנשים...


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.