שוב פוקחת עיניים לשאון של הבוקר
אם תאחרי, את יודעת, זה יעלה לך כבר ביוקר
הוא מתעורר בעצלתיים, בשעון את מביטה
ובמהירות את מזנקת ויוצאת מהמיטה
את מתלבשת, מתאפרת, הוא רוחץ את הפנים
אין לך זמן להתארגן, הילדים עוד ישנים
כמו סופה את מעירה ומזרזת כבר לקום
שוב נשפך לך הקפה ומתנכל לך היקום
ואת נמצאת במצב כל כך רגיש
ושביר
את זקוקה רק לרגע לקחת אוויר
שיבחין בך לרגע, שייתן מילה טובה
שיתעלם מהלחץ ויחבק באהבה
הוא רואה אותך נסערת כמו בכל בוקר
הוא מגיב באדישות, ומציג פרצוף פוקר
כבר נמאס לו לשמוע טרוניות וצעקות
ועד לרגע שיצא הוא סופר את הדקות
אין לו זמן להסתכל על הילדים המתוקים
הוא רק רואה מול העיניים את הלחץ בפקקים
הוא מתעצבן, את כבר רותחת, הר הגעש התעורר
שום דבר, הוא כבר יודע, ביום הזה לא יסתדר
והוא נמצא במצב כל כך רגיש ושביר
וזקוק רק לרגע לקחת אוויר
שתתני לו להרגיש שהוא הגבר שלך
האיש שאת אוהבת, וגאה בו כל כך
הדלת נטרקת, אתם נפרדים בדממה
הוא לא מבחין שאת לובשת את השמלה האדומה
את לא הרחת את הבושם החדש שקנה
אינכם רואים מול העיניים שום תמרור של סכנה
ושניכם במצב כל כך רגיש ושביר
זקוקים רק לרגע לקחת אוויר
רק טיפה של תשומת לב שכל כך נחוצה
כדי להצליח לצאת מהשגרה הלחוצה
© שיר
זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה