כמו שני זרים
חיים ביחד באותם החדרים
לא מצליחים שוב לשחזר את התחושה
שמשמרת את הלהט בין גבר ואישה
מנוכרים ובודדים
החוט המקשר הוא הילדים
אתה יושב כאן לצדי על הספה
ואני עוד לשינוי מייחלת ומצפה
מתי תבין, אני כמהה להתכרבל שוב בין ידיך
האם אינך רואה אני לא חיה בלעדיך
רוצה לחוש שוב את מגע ידיך המלטף
את חיבוקך החם כמו פעם, את כל גופי עוטף
איבדנו את הדרך, אי שם לפני שנים
האם היום אנחנו באמת אנשים כל כך שונים
האם הכול אבוד בינינו, כל מה שהיה נגמר
או שאולי עמוק בפנים, יש עוד רגש שנשמר?
הבט אליי עכשיו
אמור שלא הכול היה לשווא
אל תוסיף להתעלם ולחלוף כך על פניי
אל תתחמק מן המבט המיוסר שבעיניי
אישה ואיש
ששכחו כבר מה זה להרגיש
אולי עוד יש סיכוי אחד בודד ומיותם
שהסיפור הזה בינינו לא ייגמר כך סתם
מתי תבין, אני כמהה להתכרבל שוב בין ידיך
האם אינך רואה אני לא חיה בלעדיך
רוצה לחוש שוב את מגע ידיך המלטף
את חיבוקך החם כמו פעם, את כל גופי עוטף
© שיר זה נכתב
ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או
לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה