יום שבת, 19 באוקטובר 2013

בוחרת בטוב

עוד שולפת מלבי את החצים המורעלים
ממששת בכאב את חודן של המילים
אבל לא מאבדת את האמון באנשים
רק נזהרת לא לחשוף את הצדדים החלשים

כן, לומדת שאפשר למצוא מקום לשמחה
גם אם עוד לא יבשה העין הבוכה
ואת כל השלדים שנחבאים בין הצללים
מסלקת מדרכי שלא יניחו מכשולים

כמו ילדה שמסמנת את השביל עם פירורים
אני שומרת בגופי שלא יעוטו ציפורים
ומוודאת שיהיה נתיב בטוח לפחות
כדי שלא אתעה בדרך להגשים לי הבטחות

מרגישה איך מחלימים גם הפצעים הישנים
ולומדת לאהוב את עצמי עם השנים
לאט-לאט אני אוספת את המילים האוהבות
להיות לי רשת ביטחון מהנפילות הכואבות

כמו ילדה שמסמנת את השביל עם פירורים
אני שומרת בגופי שלא יעוטו ציפורים
ומוודאת שיהיה נתיב בטוח לפחות
כדי שלא אתעה בדרך להגשים לי הבטחות


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
 אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

                                   

2 comments:

  1. יודעת מה אני כל כך אוהב בכתיבה שלך? שאת הכאב את מעבירה ברכות ויופי,אני חושב שעליתי על זה...

    השבמחק