יום שבת, 19 באוקטובר 2013

ירח

נעוץ הוא ממעל, תלוי על בלימה
וזורח אלפי נגוהות.
משתלח ביופי עוצר נשימה
בנשמות הרכות, הנוגות.

באדנות של גביר הוא משליך אל הרחוב
מפלי זהבו בשלווה,
ומביט, מרוחק, באותם בני מכאוב,
המלקטים פירוריו כנדבה.

בין שמים לארץ, על קולב נעלם
כך ניצב בגאון מלוא הודו.
בדממה רועמת, על מפתן העולם
הוא לעד ימלא ייעודו.

   

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
 אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
                                  



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה