כפות רגליים קטנות בבוץ מבוססות
וקול צחוק פעמונים באושר מתגלגל
וזוג ידיים אוהבות על הקטנטונת מכסות
לעטוף ולהגן מפני הגשם הנופל
ולפעמים נופלת, קצת נבהלת מעצמה
ופה ושם דמעות מרטיבות ריסי עיניה
ומיד היא מתרפקת, מחפשת נחמה
מתייפחת מבקשת מחסה בחיק הוריה
ילדה קטנה בעולם כל כך גדול
פוסעת לאטה בצעדים מהוססים
אבל היא לא פוחדת היא יודעת שהם שם
לחבוש את מכאוביה, להרגיע כעסים
וכבר לבה נרעד, מעוצמת האהבה
וחלומות כמוסים ממלאים את לילותיה
וכשכבה אורה ממרורי האכזבה
אמא כבר יודעת מושיטה לה זרועותיה
הנה פרשה כנפיים, להמריא אל השחקים
ולפעמים היא מצליחה ולפעמים נכשלת
והם אתה כדי להריע ברגעים המתוקים
או לחבק בחום ולהניח יד חומלת
ילדונת שלהם בעולם כל כך גדול
סוללת את דרכה בצעדים מהוססים
אבל היא לא פוחדת היא יודעת שהם שם
לחבוש
את מכאוביה, להרגיע כעסים © שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה