היא נולדה להיות רכה ורגישה,
אבל גם אסרטיבית, עניינית ונוקשה.
כשהיא מושכת מחזריה נכנעים מחולשה,
והנשק שלה הוא להיראות אדישה.
לפעמים היא מנג'סת, לפעמים מתישה -
היא יודעת את זה, אבל תמיד מכחישה,
ויש לה יכולת לתת את התחושה
שהחיים בלעדיה זו מכה אנושה.
היא תמיד מטופחת ומקפידה בלבושה,
אבל הארון שלה ריק, אבוי לבושה,
ונדמה לפעמים שדעתה השתבשה,
כשהיא צריכה כל שבוע מלתחה חדשה.
כשנותנים לה את הלב, היא נותנת פי שישה,
וכשהיא אמא היא זוכה למעמד של קדושה.
היא לא קורסת מעייפות, רק טיפונת תשושה,
ולא יודעת אף פעם לקחת חופשה.
אם נותנים לה מחמאה, היא מסמיקה מבושה,
והיא זוהרת כשהאהבה את יופייה מדגישה.
היא חולמת להיות טיפה יותר כחושה,
ומאמצת בשמחה כל דיאטה חדשה.
רבים נכשלים בניסיונות לפרשה,
ובצדק שלה היא תמיד חמושה.
כשהיא פגועה וכועסת, בשתיקה מענישה,
אבל יודעת לסגת גם אחרי שהתעקשה.
לאהוביה את עצמה היא תמיד מקדישה.
היא יוצרת גן עדן, אז תנו לה כבוד בבקשה.
© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
אבל גם אסרטיבית, עניינית ונוקשה.
כשהיא מושכת מחזריה נכנעים מחולשה,
והנשק שלה הוא להיראות אדישה.
לפעמים היא מנג'סת, לפעמים מתישה -
היא יודעת את זה, אבל תמיד מכחישה,
ויש לה יכולת לתת את התחושה
שהחיים בלעדיה זו מכה אנושה.
היא תמיד מטופחת ומקפידה בלבושה,
אבל הארון שלה ריק, אבוי לבושה,
ונדמה לפעמים שדעתה השתבשה,
כשהיא צריכה כל שבוע מלתחה חדשה.
כשנותנים לה את הלב, היא נותנת פי שישה,
וכשהיא אמא היא זוכה למעמד של קדושה.
היא לא קורסת מעייפות, רק טיפונת תשושה,
ולא יודעת אף פעם לקחת חופשה.
אם נותנים לה מחמאה, היא מסמיקה מבושה,
והיא זוהרת כשהאהבה את יופייה מדגישה.
היא חולמת להיות טיפה יותר כחושה,
ומאמצת בשמחה כל דיאטה חדשה.
רבים נכשלים בניסיונות לפרשה,
ובצדק שלה היא תמיד חמושה.
כשהיא פגועה וכועסת, בשתיקה מענישה,
אבל יודעת לסגת גם אחרי שהתעקשה.
לאהוביה את עצמה היא תמיד מקדישה.
היא יוצרת גן עדן, אז תנו לה כבוד בבקשה.
© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.
