אִמָּא אַל תִּבְכִּי

אִמָּא, אַל תִּבְכִּי. אֲנִי פָּשׁוּט צָרִיךְ קְצָת שֶׁקֶט.
הָאַהֲבָה הַזּוֹ שֶׁלָּךְ לִפְעָמִים כָּל כָּךְ חוֹנֶקֶת.
תָּבִינִי אִמָּא אִם נִשְׁבַּרְתִּי כְּבָר.
הַצִּפִּיּוֹת שֶׁלָּךְ תְּלוּיוֹת לִי כְּמוֹ מִשְׁקֹלֶת לַצַּוָּאר.

דַּרְכֵּךְ אֲנִי רוֹאֶה אֶת כָּל כִּשְׁלוֹנוֹתַי
הַבִּקּוֹרוֹת עַל כָּל טָעוּת בּוֹעֲרוֹת בְּעַצְמוֹתַי.
אֲנִי רוֹצֶה עַכְשָׁו לְבַד לְהִתְרַסֵּק לַקַּרְקָעִית.
אִם אֶתְרַחֵק מֵהֶחָלוֹם אוּלַי תָּבִינִי שֶׁטָּעִית.

אַל תָּבוֹאִי אִמָּא לְחַבֵּק בְּאַהֲבָה.
אֲנִי רוֹאֶה לָךְ בָּעֵינַיִם אֶת כְּאֵב הָאַכְזָבָה.
אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַכּוֹחוֹת, אָז אַל תִּקְּחִי לִי אֶת כֻּלָּם
אֲנִי זוֹחֵל כְּדֵי לִלְמֹד אֵיךְ מִתְהַלְּכִים כָּאן בָּעוֹלָם.

זֶה לֹא פָּשׁוּט בָּעוֹר שֶׁלִּי אֲפִלּוּ לְדַקָּה,
וּכְשֶׁהַכֹּל סוֹגֵר עָלַי, חוֹבֵט בִּי עוֹד מַכָּה,
אֲנִי חוֹלֵם אֵיךְ יוֹם אֶחָד עוֹד אֶעֱמֹד זָקוּף
אַפְסִיק לְרֶגַע לְהַרְגִּישׁ חֲסַר עֵרֶךְ וְשָׁקוּף

בּוֹאִי אִמָּא, אַל תֵּלְכִי. תִּשָּׁאֲרִי טִפָּה קְרוֹבָה.
הַדְּמָעוֹת שֶׁלָּךְ שׂוֹרְפוֹת לִי, אֲבָל הָאַהֲבָה כָּל כָּךְ טוֹבָה.

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

אישה

היא נולדה להיות רכה ורגישה,
אבל גם אסרטיבית, עניינית ונוקשה.
כשהיא מושכת מחזריה נכנעים מחולשה,
והנשק שלה הוא להיראות אדישה.
לפעמים היא מנג'סת, לפעמים מתישה - 
היא יודעת את זה, אבל תמיד מכחישה,
ויש לה יכולת לתת את התחושה
שהחיים בלעדיה זו מכה אנושה.
היא תמיד מטופחת ומקפידה בלבושה,
אבל הארון שלה ריק, אבוי לבושה,
ונדמה לפעמים שדעתה השתבשה,
כשהיא צריכה כל שבוע מלתחה חדשה.
כשנותנים לה את הלב, היא נותנת פי שישה,
וכשהיא אמא היא זוכה למעמד של קדושה.
היא לא קורסת מעייפות, רק טיפונת תשושה,
ולא יודעת אף פעם לקחת חופשה.
אם נותנים לה מחמאה, היא מסמיקה מבושה,
והיא זוהרת כשהאהבה את יופייה מדגישה.
היא חולמת להיות טיפה יותר כחושה,
ומאמצת בשמחה כל דיאטה חדשה.
רבים נכשלים בניסיונות לפרשה,
ובצדק שלה היא תמיד חמושה.
כשהיא פגועה וכועסת, בשתיקה מענישה,
אבל יודעת לסגת גם אחרי שהתעקשה.
לאהוביה את עצמה היא תמיד מקדישה.
היא יוצרת גן עדן, אז תנו לה כבוד בבקשה.

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

הִיא חַיָּה

הִיא חַיָּה, הֵם אוֹמְרִים.
סַרְעַפְתָּהּ עוֹלָה יוֹרֶדֶת
וּנְשִׁימוֹתֶיהָ קְצוּבוֹת
מִדַּי פַּעַם מַבְלִיחַ חִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ
רַק עֵינֶיהָ עֲצוּבוֹת

הִיא חַיָּה, הֵם אוֹמְרִים
מַחְלְפוֹת רֹאשָׁה סְדוּרוֹת
וּבְשִׂמְלָתָהּ אֵין קֶמֶט
רַק פְּסִיעוֹתֶיהָ בְּמִשְׁעוֹל הַמְּצִיאוּת
כְּשֶׁל חוֹלֶמֶת

הַכֹּל תַּקִּין, הֵם אוֹמְרִים,
אִם מִתְאַמְּצִים
אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת הַדֹּפֶק.
הֵם לֹא יוֹדְעִים
שֶׁהִיא מֵתָה זֶה מִכְּבָר
וְאֵין לָהּ אֹפֶק

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

ויתור

והניצוץ שכבר נדלק מבלי להתכוון

הפיח קצת חיים בלב שהתנוון

אבל האהבה שמורה אצלו בתוך ארון

ואת סודו ייקח עמו, עד יומו האחרון    

הוא לא גיבור כזה כמו בסרטים על המסך

הוא לא נותן מקום ללב המסוכסך

כי אהבה היא רק פנטזיה וחבל להסתכן

וכבר למד להסתגל ללב שהתרוקן

והיא אתו בכל מקום, לנצח מלווה

ומזכירה לו איך ויתר על טעם אהבה

תמורת שגרה בלי סערות, תמורת תמונה יפה

שלא סוחפת לבבות, ובלי ספינה טרופה

ובשריפה שבערה בין גבר ואישה     

לרגע קט שכח הכול, גבר על הבושה

אך את האושר הוא מחביא עמוק בתוך כספת

וייזכר רק לרגעים באהבה שורפת

הוא לא גיבור כזה של מלחמות על אהבה

זה טוב לסיפורים, אך המציאות גם היא טובה

כי למה לסכן את המוכר והבטוח

ולזנק אל התהום, בלי מצנח פתוח

והיא אתו בכל מקום, לנצח מלווה

ומזכירה לו איך ויתר על טעם אהבה

תמורת שגרה בלי סערות, תמורת תמונה יפה

שלא סוחפת לבבות, ובלי ספינה טרופה    


© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

התחלה חדשה

אני פותחת התריסים,
ואור גדול נכנס לחדר
הדמעות מאמש נמחקו על הכרית

אוויר הבוקר הצונן
מבשר שכבר בסדר
שיש מי ששומע את תפילות השחרית

עכשיו פוקחת את עיניי
בלי לפחד מהצללים
וברדיו מתנגן לי שיר של אהבה

אני יודעת, עוד יגיעו
הימים הרגילים
שיביאו אל הלב הרגשה כזו טובה

הטוב כבר מחכה לי,
שאפתח לו את הדלת
ואסכים שייכנס אל השמורה הנעולה

ומשהו חדש כבר קורה,
זה לא נדמה לי
מתגנב ומעודד להתחיל מהתחלה

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

ארץ עוץ

אתה בא אתי אריה?
כך דורותי שאלה
ואני פחדן כזה, נתקפתי חלחלה
האם אעז לצאת לדרך,
לעזוב את המוכר?
האם אמצא שם את האומץ
גם אם המחיר יקר?

אתה בא אתי דחליל
לבקר את הקוסם?
אבל המוח מתעקש, את הדרך לי חוסם
מתי אפסיק להיות רפוי
שכולו עשוי מקש?
מתי אצליח לקבל
את השכל המבוקש?

מי יידע מה לי צפוי
ועצה מי יעוץ?
האם אצא לדרכי בכיוון ארץ עוץ?

התבואי אתי דורותי?
שאל איש הפח
עוד תראי איך אצלי עוד יחול מהפך
עוד יהיה לי לב חם ופועם בתוכי
אם רק תבקשיהו ולא תברחי

האם אמצא את שביל
האבנים הצהובות?
האם אמצא תשובות לשאלות המרובות?
קצת שכל, קצת אומץ,
לב מלא אהבה
ותרמיל על כתפיי מלא בתקווה

מי יידע מה לי צפוי,
ועצה מי יעוץ?
הנה אני בא
חכי, ארץ עוץ

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

אהבה גדולה

אז מה ביקשנו לעצמנו? רק להיות מאושרים

להתמכר לאהבה חד פעמית כמו בספרים

להרגיש כוכבי קולנוע שהולכים עם הלב

שמרשים לעצמם להתרגש, להתלהב

מה רצינו יותר מאהבה כזו סוחפת

שבה הלב מתרחב והנשמה מרחפת

להרגיש שאי אפשר להיפרד גם לדקה

להיות החצי השני, האהבה המתוקה

אבל אהבה לא עושה הנחות

רק למי שמקריב, היא מקיימת הבטחות

אם לא ניתן את הכול, אם לא נדע להתמסר

יישאר רק הלב המיותם, המתייסר

מה אפשר לרצות יותר מנפש תאומה

להרגיש את החיבור עמוק בתוך הנשמה

לשכוח מהכול, לטפס על הסולם

שיוביל אותנו מעלה, אל הגג של העולם

אבל אהבה לא עושה הנחות

רק למי שמקריב, היא מקיימת הבטחות

אם לא ניתן את הכול, אם לא נדע להתמסר

יישאר רק הלב המיותם, המתייסר

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.

אחיות

מוּל הַפּוֹסְטֶר הַיָּשָׁן, בַּחֶדֶר הַקָּטָן

עִם מִטָּה שֶׁנִּפְתַּחַתְּ לִשְׁתֵּינוּ

בְּשִׂיחוֹת לֵילִיות, סִפַּרְנוּ סוֹדוֹת

שֶׁהִבְטַחְנוּ לִשְׁמֹר רַק בֵּינֵינוּ

אֵיךְ שָׂנֵאנוּ לְנַקּוֹת, קְצָת הָלַכְנוּ מַכּוֹת

וּבָכִינוּ מִצְּחוֹק מִתְגַּלְגֵּל

כָּל הַדֶּבֶק הַזֶּה, שֶׁהִצְמִיד זֶה לְזֶה

וְעִרְבֵּב אַהֲבָה וְהֶרְגֵּל

וְעַד הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי לַיַּלְדוּת מִתְגַּעְגַּעַת

אֲנִי רַק צְרִיכָה אוֹתָךְ, וּמִיָּד אֲנִי נִרְגַּעַתְּ

בְּלִי מִלִּים אַתְּ אוֹסֶפֶת אֶת כָּל מָה שֶׁהִתְפַּזֵּר

וּמַחְזִירָה אוֹתִי הַבַּיְתָה וְהַקֶּסֶם שׁוּב חוֹזֵר

אַתְּ זוֹכֶרֶת אֲחוֹתִי, אֵיךְ וִכּוּחַ שְׁטוּתִי

גָּרַר מְרִיבָה של ימים

וכשהגעגוע כְּבָר דִּגְדֵּג, וְהַכַּעַס הִתְפּוֹגֵג

כְּבָר לֹא רַבְנוּ לִמְצֹא אֲשֵׁמִים

אֵיך הָיִינוּ נהנות, מהשטויות הֲכִי קְטַנּוֹת

תסרוקות וְשִׁירִים מוּל מַרְאָה

וניצוץ שֶׁל יַלְדוּת, גירש כָּל בְּדִידוּת

וְהֵאִיר כָּל שִׁגְרָה אפורה

וְעַד הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי לַיַּלְדוּת מִתְגַּעְגַּעַת

אֲנִי רַק צְרִיכָה אוֹתָךְ, וּמִיָּד אֲנִי נִרְגַּעַתְּ

בְּלִי מִלִּים אַתְּ אוֹסֶפֶת אֶת כָּל מָה שֶׁהִתְפַּזֵּר

וּמַחְזִירָה אוֹתִי הַבַּיְתָה וְהַקֶּסֶם שׁוּב חוֹזֵר

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים
אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.