אי אהבה

 אתמול ביקרתי במדינת העוני

ראיתי שם אנשים ממש כמוני
כשהתבוננתי לעומק, הם היו קצת שונים
הם ידעו להעריך את הדברים הכי קטנים

אחר כך עברתי למדינת האכזבה
האווירה שם הייתה קודרת, עצובה
בלי עתיד, בלי תקווה, רק תסכול מתמשך
מאמינים שמישהו את החוטים כך מושך

במדינת היגון, תושבים קצת מוכים
הכאב הוא עמוק וזורם בעורקים 
אי אפשר בלעדיו, הוא אבר של הגוף
איש-איש בעצמו, כלוא וסגוף

חציתי יבשת, ועל אדמה בטוחה
הגעתי היישר למדינת השמחה
תושבים צוהלים, עליזים מטבעם
קיבלו את פניי בחיוך, אל העם
לא חשוב מה סיפרתי, לא חשוב מה קרה
אם לא סוף העולם, שום דבר לא נורא

במדינת העושר הכה בי הפאר
מפיקים שם ממון, כמו נפט מן הבאר 
כל צרה, כל אסון, בכלל בלי ויכוחים 
מתורגם מיד לנכס מניב רווחים

כך שוטטתי בין מדינות עם דרכון בין-לאומי
בין יבשה ליבשה חיפשתי את עצמי
בכל מקום שהיתי תקופה די קצרה
אבל שוב הרגשתי חסרת מטרה

ורק אי אחד של שקט, היה לי למפלט
המקום היחיד שהרגש בו שלט
אי קטן, פצפון, ובודדים הם בעליו
אך כולם מחפשים את הדרך אליו

קצת מוזר הדבר, הוא גלוי לעין כול
לכאורה להגיע, כל אחד יכול
אך עליו לעשות זאת בדרך אישית שסלל
משימה, כך מסתבר, שאינה פשוטה בכלל
עומדים בה מעטים שנכונים לכל הקרבה
כדי לחוות מהו רגש טהור של אהבה
ומרגע שכף רגלי דרכה על אדמתו
אין מקום בעולם שמתאים לי, כמותו

© שיר זה נכתב ע"י אתי חסון ומוגן בזכויות יוצרים

 אין להעתיק או לשכפל ללא אישור מפורש בכתב.